להיות הורים גרושים – זה קשה, להיות ילד להורים גרושים – קשה שבעתיים

גירושין – הינה תופעה אוניברסלית, גלובאלית, המאפיינת את החברה בת זמננו. במדינות מערביות רבות, ובכללן ישראל, שיעורי הגירושין עולים מעשור לעשור וכיום כשליש מהמשפחות בישראל חוו גירושין. מדובר בתופעה חברתית מורכבת, שהיא חלק ממאפייני העידן הנוכחי – אשר בו, מצד אחד, מקודם חופש בחירה לפרט ומצד שני, מוטלת עליו החובה לדאוג לשלום ילדיו.

בישראל חיים כרבע מיליון ילדים להורים גרושים והגידול המתמשך במספרם גבוה ממגמת הגידול של ילדים באוכלוסייה. למרות היקף התופעה והשלכותיה, לא קיימת בישראל די מודעות להשפעות הרחבות והרב-מימדיות של גירושין על החברה בכלל, ועל ילדים בפרט.

לתהליכי גירושין השלכות רגשיות, תפקודיות, בריאותיות וכלכליות – ורבות מהן נמשכות גם שנים רבות אחרי אירוע הפרידה עצמו. מחקרים רבים מגדירים משבר זה עבור הפרט כחוויה של אובדן, הדומה לתהליכי עיבוד של אבל. זוגות רבים במצבי גירושין חווים מצוקה רגשית קשה באופן שפוגע בתפקודם ההורי, בעיקר בתקופה הראשונה למשבר – אך לא רק.

בקרב כשליש מהמתגרשים הקונפליקט מעצים לאחר הפרידה (‘קונפליקט גבוה’) והילדים הופכים כלי במאבק (עד כדי לעיתים כשלון קשר עם הורה). למרות סבלם הרב, הם ‘שקופים‘ לסביבתם הקרובה.

על רקע תופעה חברתית רחבה ומורכבת זו  – מפתח מיזם ‘בין לבין’ אסטרטגיה כוללנית להתמודדות עם התופעה והשלכותיה הרחבות ברמת הפרט והחברה למען ביסוסה של חברה ישראלית רגישה, אשר פתוחה להרכבים משפחתיים שונים ופועלת למען חוסנם הפיסי והנפשי של ילדיה.