לפני גישור

איך להתכונן לגישור לגירושין?

תהליך של גישור הוא לעיתים קשה יותר נפשית מבית משפט. כמה המלצות שיקלו עליכם להתכונן לבלתי ידוע

23.05.2017

עמליה רוזנבלום  בלוג עיתון “הארץ”

ניסיתם הכל. החברים דיברו אל ליבכם. הלכתם לטיפול זוגי. ניסיתם פרידה זמנית. הלכתם לרב. אבל שום דבר לא עזר ואתם נפרדים. אבל בגלל שאתם אנשים שפויים, החלטתם לעשות את זה בגישור. כל הכבוד לכם, אתם בדרך הנכונה, אבל זה לא מספיק. גישור הוא תהליך קשה נפשית. באופן מסוים ולא צפוי, יש בתהליך הזה חלקים שהם מאתגרים יותר פסיכולוגית מתביעה בבית משפט. זאת משום שלשבת עם עורך דין ולתכנן איך תתקפו את האקס שלכם זה אולי קטלני לילדים, אבל לכמה רגעים זה יכול להרגיש די נעים. כעס הוא רגש צדקני ומנחם. בגישור, לעומת זאת, לא תוכלו להתמסר לרגשות הכי ילדותיים שלכם. להיפך, תצטרכו להתעלות על עצמכם, דווקא מול הבן אדם שהכי מרגיז אתכם כרגע. זה ממש לא פשוט, וכדי להקל עליכם להתכונן לבלתי ידוע, יש לי כמה המלצות:

    1. אל תצפו “לנצח” בגישור. ממש כמו שבבית משפט אין במקרים האלה מנצחים או מפסידים חד-משמעיים, כך גם בגישור. במקום לפנטז על כך שתצאו מהגישור כשידכם על העליונה, עדיף שתחשבו על מה אתם מוכנים לוותר (לדוגמא, אולי לא כל כך חשוב לך שיהיה כתוב “משמורת אם”, כל עוד בפועל הילדים יבלו איתך את כמות הזמן שאת רוצה), ותתרכזו בלהגדיר את הצרכים שממש ממש חשובים לכם (שהילדים ילכו לבית ספר פרטי, למשל).
    2. חישבו על הרצונות שלכם במושגים של “צרכים” ולא של “מענים”. כלומר, האם אתם באמת חייבים “משמורת משותפת” (מענה ספציפי), או שמה שחשוב לכם זה להיות שותפים בכל ההחלטות הנוגעות לגידול הילדים (צורך)? אם לרדד לרגע את הדיון, כשהילד שלכם אומר שהוא רוצה פיצה, אתם יודעים, בתור הורים, להבדיל בין זה שהוא רעב (צורך) לבין הרצון שלו בפיצה (מענה ספציפי). את אותה לוגיקה אתם צריכים להחיל גם על הרצונות שלכם.
    3. היפטרו מהעמדות שלכם. “אני חושב שהכי הוגן זה 50-50”, “אני חושבת שילדים קטנים צריכים להיות עם אמא שלהם”. אחד הדברים שהכי מרחיקים אותנו מלהבין את הצרכים שלנו, ותוקעים אותנו עם אובססיות לגבי מענים ספציפיים, אלו העמדות שלנו. נסו להיות סקפטיים כלפי העמדות שלכם. במקרים רבים הן באות לשרת צורך רגשי מסוים, שקשה לנו להודות בו. שיחה עם חברים, עם פסיכולוג, או עם המגשר יכולה לעזור להבהיר מה אתם באמת צריכים.
    4. אל תנסו ללמוד משפטים מהאינטרנט (א’). הליך הגישור כולל ייעוץ משפטי על הזכויות שלכם. אתם לא יכולים לוותר על מה שאינו שלכם, (לדוגמא, אינכם יכולים “לוותר” על כספים שהאקסית ירשה מאמה, ונשמרו בחשבון נפרד, מאחר שאלו לא היו שלכם מלכתחילה, ולכן ה”ויתור” שלכם אינו חלק לגיטימי מהמשא ומתן). באותו אופן אינכם יכולים באופן ריאלי לדרוש דברים שרחוקים מאד מהחוק (כמו, למשל, לכפות על ההורה השני לצאת אתכם לחופשות משפחתיות גם אחרי הגירושין). המגשר יכול להפנות אתכם לעורך דין שייתן לכם ייעוץ שכזה בדבר הזכויות שלכם, ואף יתאר לכם מה צפוי לקרות במידה שהמקרה שלכם יגיע לבית משפט. אל תחששו מהייעוץ. להיפך, בקשו מהמגשר שיפנה אתכם לעורך דין בעל נטייה גישורית, שלא יתסיס אתכם או את הצד השני באמצעות הבטחות שווא.
    5. אל תנסו ללמוד משפטים מהאינטרנט (ב’). לפגישה עם עורך הדין הגיעו עם רשימת שאלות, ובקשו מעורך הדין להקליט את הפגישה, כדי שלא תצטרכו להתעסק בכתיבה, ותוכלו להתרכז בהבנה.
    6. אל תנסו ללמוד משפטים מהאינטרנט (ג’). גם אם אתם משכילים וחכמים, סיכוי טוב שתתקשו להבין את המידע שתמצאו ברשת לגבי מקרים שנראים לכם דומים למקרה שלכם. בקשו מעורך הדין ומהמגשר לעזור לכם להבחין בין הנורמות של עולם הפסיקה לבין הנורמות של הסכמי הגישור. אתם שייכים לקבוצה האיכותית של זוגות שנפרדים בגישור, ואתם צריכים להשוות את עצמכם לזוגות אחרים המשתייכים לאותה אינטיליגנציה ותרבות.
    7. קודם כל תרגעו. בהליך הגישור לא תצטרכו להחליט החלטות חשובות במהירות, מבלי לחשוב עליהן. אחת האיכויות של ההליך היא שלא מבצעים בו מחטפים. יש זמן לחשוב. במובן הזה, אתם יכולים להגיע נינוחים (יחסית) לפגישות הגישור.
    8. אל תצפו מהמגשר לשמש כבורר. על אף שלמגשר יש נסיון והוא מכיר את החוק, תפקידו בהליך הגישור הוא לעזור לכם למצוא את הפתרון שנכון לכם. אל תצפו ממנו להיות בורר. זה לא באמת משנה מהי עמדתו של המגשר לגבי “חזקת הגיל הרך”, למשל. מה שמשנה הוא שהוא מסוגל לוודא שאף אחד מכם לא מקבל החלטות נמהרות, המבוססות על בורות או על לחץ פסיכולוגי, ושאתם לא מקצינים את עמדותיכם לשווא, במקום שבו שיח של צרכים יכול להביא אתכם לפתרון.
    9. נסו למנוע את מירוץ הסמכויות. על מנת שתוכלו לנהל את הליך הגישור מתוך אמון וגילוי לב, בקשו מהצד השני לחתום כבר בתחילת הליך הגישור על כך שבמידה ולא יעלה בידיכם לפתור מחלוקות כלשהן בהסכמה, הן לבד ו/או באמצעות מגשר או בכל דרך אחרת, מוסכם עליכם כי סמכות השיפוט וההכרעה תהיה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד. המגשר יכול לנסח עבורכם מסמך קצרצר שמתייחס לנקודה זו. תחתמו עליו בשלושה העתקים, ושימו בצד, בתקווה שלא תזדקקו להציץ במסמך הזה שוב.
    10. היו יעילים. הכינו רשימה מפורטת של כל דברי הערך שאתם מחזיקים בהם במשותף, ועותקים של מסמכים חשובים, כמו דו”חות הפנסיות שלכם, שמאות על נכסים משותפים, רשימות של עלויות הכרוכות בגידול הילדים ובאחזקת הבית, פרטי המשכנתא או חובות אחרים, דפי חשבון מהנבק וכו’. הכינו לפחות שלושה עותקים מכל דבר: אחד בשבילכם, אחד בשביל הצד השני ואחד בשביל המגשר.
    11. היו ישרים. דברו אמת עם המגשר ועם הצד השני. גישור דורש אמון. לא צריך להסביר את זה, נכון? אם התחייבתם לא ללכת לעורך דין ללא ידיעת הצד השני, אל תעשו זאת. אל תסתירו כספים או רכוש. אל תתנו, למשל, גט בכך שהצד השני יוותר על דברים מהותיים. נהגו בתום לב. היו בני אדם.
    12. היו פתוחים לפשרה. להיות פתוח לפשרה אין פרושו שאתה שם את הרעיון שלך על השולחן ומצפה מהצד השני לקבל את זה.
    13. כשאתם מתעצבנים על הצד השני (א’). תתחילו לשכוח ממה שהיה, ולהתכונן לעתיד. במקום להגיע לגישור עם רשימת עוולות, תתרכזו בלדמיין את החופש הגדול הבא. האם אתם מעדיפים לדמיין את עצמכם בחופשה על חוף הים עם הילדים ובלי האקס הנודניק? מותר לכם גם לדמיין את הילדים עם האקס, בזמן שאתם יוצאים עם חברים לוויקנד במדבר. תודו שזה עדיף מלחכות בלחץ לקבל מהעורך דין שלכם את כתב ההגנה.
    14. כשאתם מתעצבנים על הצד השני (ב’). תזכרו שלפוצץ את הגישור וללכת בית המשפט זה לא באמת כזה איום.
    15. כשאתם מתעצבנים על הצד השני (ג’). לא כל פגישות הגישור צריכות להתקיים כשגם אתם וגם הצד השני נמצאים בחדר. אם נושא מסוים הוא רגיש מדי, ואתם חוששים להתפוצץ, או חוששים מתגובתו של האקס, בקשו מהמגשר לערוך פגישות נפרדות או לצאת להתאוורר. המגשר הוא לא קצין מבחן ולא מנהל בית הספר, ומטרתו לגרום לכם להרגיש בנוח.
    16. כשאתם מתעצבנים על הצד השני (ד’). אם אתם על סף פיצוץ, שתפו את המגשר. הוא יוכל לחשוב ביחד אתכם על דרכים שיעזרו לכם לעמוד בתהליך, ולהגיע אל הסוף הרצוי שלו. אם לא תגידו לו מה אתם מרגישים, אתם לא נותנים לו לעשות את העבודה שלו.
    17. זכרו שתהליך המשא ומתן אינו תמיד ליניארי. לא צריך לפחד מנסיגות. במיוחד צפו לכך שרגע לפני קו הסיום, יתרחש פיצוץ גדול ויראה לכם שהכל עומד להתפרק. זה צפוי. אחרי שתחתמו על ההסכם, כבר ישארו לכם הרבה פחות נקודות מגע. לכן טבעי שיהיה לשניכם קצת קשה לשחרר את הגישור ולהביא לסיומו, גם אם אתם רוצים בפרידה.
    18. שמרו על הילדים. אתם כבר מתחילים לעכל את הפרידה, אבל הילדים שלכם עדיין לא. אז תשמרו על הפה שלכם לידם, ועדיף שתתייעצו עם פסיכולוג ילדים. זוהי המלצה כללית, עקרונית וחריפה, שכוללת גם את ההמלצות הבאות: לא לבכות ליד הילדים, לא לדבר באנגלית ליד הילדים על ההורה השני, לא לדבר בטלפון על ההורה השני ליד הילדים, לא לגלגל עיניים ליד הילדים, לא להעיר הערות סרקסטיות, ולמשמע גם את החברים שלכם וגם את ההורים שלכם בעניין הזה.
    19. בקשו מחברים שיזכירו לכם מהם יתרונות הגישור. למרות שההסכם מקבל תוקף של צו בית משפט, אם תגיעו להסכם גישור טוב, יש סיכוי שהוא יישאר במגירה ולא תעיינו בו יותר, ובוודאי שלא תחזרו איתו לבית המשפט, משום שאתם ניסחתם אותו באופן שמשקף את החיים שלכם ואת הצרכים האמיתיים שלכם. הקיפו את עצמכם בחברים שיזכירו לכם את זה.
    20. השתמשו בגישור כשלב התפתחותי. לגישור יש את היכולת להגדיר מחדש את הקשר שלכם. אם בנישואים שלכם היתה בעיה של יחסי כוחות לא מאוזנים ובעיה של אמון, הרי שבגישור תוכלו לבסס בדיוק את הדברים האלה בצורה בריאה, וליצור תנאים מיטיבים ליכולת שלכם להתקדם בחיים בתור משפחה. במובן זה גישור עוזר לכם לדמיין איך יראו החיים מעכשיו.

     

    בהצלחה.